חוסר איזון הורמונלי אצל ילדים: הסיבות המפתיעות לכך

מה באמת קורה כשההורמונים יוצאים לחופשה לא מתוכננת?

בואו נדבר רגע על הדבר הקטן אך החזק בעולם – הורמונים. אותם מולקולות זעירות שמנהלות אותנו כמו בובות על חוט, משפיעות על התנהגות, גדילה, ואפילו מצב הרוח. העניין מתחיל להסתבך כשמדובר בילדים. פתאום, באמצע הילדות, ההורמונים מחליטים "לשחק אותה מפתיעים", ואז אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים תשובות לשאלות כמו: "למה הילד שלי הפך למתבגר בן 8?", או "מה הקשר בין בכי ארוך לפרוסת עוגה חסרת מזל שהלכה לפח"?

איך בכלל מזהים חוסר איזון הורמונלי?

על פניו, זה נשמע כמו בעיה שרק רופאים מומחים יודעים לזהות. אבל לא תמיד. לפעמים זה צועק לנו ישר בפנים. הנה כמה סימנים שעשויים להדליק נורות אזהרה:

שינויים מוגזמים במצב הרוח: הילד רגוע ושלו? פתאום הוא מתעצבן כמו סערה טרופית שמגיעה משום מקום.
קשיים בגדילה: כשאתם רואים עיכוב או התקדמות מהירה מדי בצמיחה, אולי כדאי לעצור ולהתבונן.
שינה לא סדירה: כן, זה לא תמיד רק מסכים וג'אנק פוד. לפעמים ההורמונים אשמים.
רעב מוגזם או חוסר תיאבון מדאיג: וכאן – זה לא (רק) הג'אנק שעושה את העבודה.
שינויים פיזיולוגיים מוקדמים: כמו שיער גוף מוקדם מדי או סימני גיל ההתבגרות שצצים בגיל 7-8.

כל אלו, יחד עם סימנים אחרים שדומים ל"מה לעזאזל? למה זה קורה עכשיו?" אמורים לצרוב בראשכם סימן קריאה נדיב.

למה זה קורה, ולמי אפשר להאשים?

טוב, אתם אולי שואלים את עצמכם – האם זה רק ההורמונים, או שזה גם קשור לילד שמתעקש לדרוך על השלט של הטלוויזיה כל יומיים? כנראה ששניהם. חוסר איזון הורמונלי יכול לקרות מסיבות שונות:

גנטיקה: יש דברים שבאים במשפחה. זה כאילו מישהו הדליק מתג שעובר מדור לדור.
בעיות בריאותיות: במקרים מסוימים, בעיות בבלוטת התריס, למשל, יכולות לגרום לבלגן הזה.
חשיפה לחומרים מסוימים: כן, אולי תתפלאו לשמוע, אבל כימיקלים מסוימים שאנחנו מוקפים בהם משפיעים גם על מערכת ההורמונים של הילדים.
תזונה: ההשפעה של תזונה לקויה על ילדים מופלאה כמו… ובכן, כוס שוקו אחרי אימון מפרך.

אז לא, אתם לא אשמים בזה לבד. ולפעמים אפילו לא הילד. חלק מהגורמים קיימים פשוט בתור "חלק מהעניין".

חמש שאלות שכנראה רצות לכם בראש עכשיו

איך יודעים אם הילד באמת סובל מחוסר איזון הורמונלי? בדיקות רפואיות. אלו יכולות לכלול בדיקות דם, שתן או בדיקות הדמיה.
האם זה מסוכן? לרוב, הטיפול המוקדם עוזר למנוע בעיות בהמשך. כך שזה תלוי בזיהוי מוקדם ובטיפול נכון.
האם זה משפיע על מצב הרוח בלבד? ממש לא. תהליכי גדילה, מטבוליזם ומערכת החיסון יכולים להיפגע גם הם.
האם אפשר לטפל בזה לבד בבית? אמנם יש המלצות לסביבה תומכת ומאוזנת, אבל חובה להיעזר ברופא מומחה.
האם יש קשר למתבגרים צעירים? בהחלט, ויש גם תחום שלם שמוקדש לכך ברפואה: התבגרות מוקדמת או מאוחרת.

אז מה אפשר לעשות?

* אל דאגה – אי אפשר להשאיר אתכם ככה בלי כלים! אז הנה כמה פעולות שיכולות להקל על המצב:

שגרה מותאמת: הקפדה על זמן שינה, פעילות גופנית ותזונה מגוונת.
מעקב רפואי: אחת לכמה חודשים, פשוט ללכת לבדיקה שגרתית – זה כל הסיפור.
פחות חשיפה למוצרי כימיקלים: בדקו בסביבה שלכם מוצרים שעלולים להכיל חומרים מזיקים – מעניין, הא?
תמיכה רגשית: ילדים לרוב מבולבלים בדיוק כמוכם, אז פשוט להקשיב להם. לפעמים זה כל מה שהם צריכים.

איך יודעים מתי זה "חולף"?

אם אתם עכשיו בחשש שהילד לא יחזור להיות "הילד שאתם מכירים", אשתף אתכם שברוב המקרים, עם טיפול ותשומת לב נכונה, המצב מתייצב. אבל זה קריטי להיות עם האצבע על הדופק ולא להמתין עד שהמצב הופך למסובך יותר.

הסיכום הכי חשוב

איזון הורמונלי הוא כמו מנצח תזמורת. כשהוא פועל כמו שצריך – הכול בהרמוניה. אבל כשהוא יוצא מדעתו, הסימפוניה הופכת לצרצור לא ברור. תנו לעצמכם את הזמן ללמוד את ה"ניגון" של הילד שלכם, וד