שנו את החשיבה ותפסיקו לכמוה לאוכל

איך לשנות את דפוסי החשיבה כדי להפסיק את הכמיהה לאוכל

הכל בראש, או לפחות כמעט הכל

בואו נדבר דוגרי: למה, בכל פעם שאתם פותחים את המקרר, השוקולד קורץ לכם כאילו הוא השותף האידיאלי לדייט? ומה עם ה"שוברי דיאטה" האלה – הפיצות, הגלידות והחטיפים שמככבים בחלומות, כאילו זכיתם בתחרות של MasterChef? ובכן, הכל מתחיל כאן – בראש שלכם.

יתכן ותופתעו, אבל הכמיהה לאוכל היא לא תוצאה ישירה של רעב אמיתי. היא תולדה של מחשבות, רגשות והרגלים שהמוח שלכם אימץ לאורך שנים. אבל היי, יש חדשות טובות: *אפשר לשנות את זה!*

אז… למה זה קורה? ניתוח מפתיע של הבעיה

הכמיהה לאוכל, ככל שזה מפתיע, לא נובעת רק מהריח המגרים של המאפים בקונדיטוריה או מאריזות הצ'יפס הזוהרות. זה קשור לדרך שבה המוח שלנו מקושרת לרגשות כמו:

• שעמום: אוכל הופך למעין "תחביב" כשאין לכם משהו יותר מעניין לעשות.
• מתח: כשאנחנו לחוצים, הגוף דורש סוכר או פחמימות כמעין מערכת הרגעה עצמית.
• הרגלים ישנים: מי מאיתנו לא "התאהב" באותו חטיף ערב טלוויזיה? המוח שלכם לא שוכח את הקשר הזה.

כל אלה משולבים לכדי "מלחמה כימית" במוחכם. יותר מדי דופמין (המוליך העצבי שגורם לכם להרגיש טוב) משתחרר בכל פעם שאתם אוכלים אוכל מסוים, מה שגורם לכם לרצות… ניחשתם נכון, עוד מאותו הדבר.

פאקמן במוח שלכם: איך נלחמים בדחף?

החדשות המעולות: אנחנו לא לגמרי קורבן של הכמיהה שלנו לאוכל. המוח גמיש כמו גומי, ולמעשה, עם קצת תרגול וסבלנות אפשר ממש "לתכנת" אותו מחדש.

אז איך עושים את זה?

1. שאלו את עצמכם: "על מה אני בעצם רעב?"

פתחו רגע עיניים לרעיון המרעיש הזה: לפעמים, הכמיהה לאוכל היא בכלל כמיהה למשהו אחר – רגש, תשומת לב או פשוט מנוחה. לפני שאתם מתנפלים על המקרר, עצרו לשניה ונסו להבין: האם אני רעב באמת או שזה רק צורך רגשי בתחפושת?

2. הרגלים קטנים, שינוי גדול

המוח שלנו אוהב תבניות. הוא עושה קופי-פייסט לכל הרגל שיצרנו. אז מה עושים? שוברים את התבנית:

• במקום לגעת בשוקולד כשאתם לחוצים – נסו לצאת להליכה קצרה.
• מתחשק לכם חטיף מול הטלוויזיה? נסו ללעוס מסטיק או לשתות תה טעים במקום.
• חשוב מאוד: אל "תענישו" את עצמכם. פשוט תמצאו אלטרנטיבות חכמות יותר.

3. הדמיון הוא (לא רק) שם של סרט

תתפלאו לשמוע, אבל כמה דקות של דמיון מודרך עושים פלאים במוח. נסו *לדמיין* את עצמכם בוחרים באכילה בריאה, ובעיקר, את ההרגשה המדהימה שתהיה לכם אחרי הבחירה הזו. כן, זה נשמע קלישאתי, אבל המוח אוהב את זה!

4. החליפו אוכל ב…"אוכל" אחר

להרגיע כמיהה לאוכל לא אומר בהכרח לא לאכול בכלל. אפשר להחליף חטיף שוקולד בפירות מתוקים, עוגיות בשקדים או אפילו פאדג' דל קלוריות. זה לא נושא של "צנע", אלא של לגרום לעצמכם תחושה טובה בלי שהאוכל יהפוך לאויב.

"כן, אבל מה עושים עם הפיתוי?"

שאלה מעולה. הפיתוי נמצא בכל פינה בעולם המודרני שלנו – החל מפרסומות ועד החברים שמציעים לכם פיצה "כי למה לא".

התשובה פשוטה: תזכירו לעצמכם למה התחלתם. האם זה כדי להרגיש טוב יותר? להיראות טוב יותר? לקבל שליטה?

ועוד דבר: זה בסדר ליפול מדי פעם. אף אחד לא מושלם, והלחץ להיות "מושלם" בעצמו רק מגביר כמיהות. תגידו לעצמכם שזה בסדר לקום ולנסות שוב מחר.

שאלות ותשובות שכולם חושבים עליהם:

• ש: מה אם אני באמת רעב?
  ת: אז תאכלו! אבל השתיקו את המוח הרגשי ותבדקו מה הגוף באמת צריך. פרוסת לחם מחיטה מלאה? יוגורט עם גרנולה? תאזנו את הבחירה שלכם.
• ש: האם זה עובד מהר?
  ת: לא. שינויים בדפוסי חשיבה לוקחים זמן. זה כמו חדר כושר – התוצאות מגיעות עם התמדה.
• ש: מה אם הפיתויים הם חלק מהעבודה שלי?
  ת: במקרים כאלה תצטרכו ליצור "שגרות חירום" – לפחות תגבלו את הכמות.

לסיכום: אתם כבולים למוח שלכם – אבל לא לנצח

שינויים בדפוסי החשיבה אמנם לא קלים, אבל חשוב שתזכרו את זה: אתם לא רעבים. זו הרגשה מלאכותית שמופעלת על ידי חוטים דקים במוח שלכם