איך דימוי עצמי משחק פינג פונג עם הפרעות אכילה?
יש נושאים שעל פניו נשמעים כמו דיון מורכב בשיעורי פסיכולוגיה, אבל בחיים האמיתיים הם בסך הכול קרוסלה רגשית מהירה ודי מבלבלת. אחד מהם הוא הקשר בין דימוי עצמי והפרעות אכילה. איך שתי תופעות נפרדות לגמרי לכאורה נסחפות לתוך מיקס רגשי כל כך סוחף? למה לעיתים נראה שהן מנהלות זו את זו כמו צמד חברים בקומדיה רומנטית?
בשביל להתחיל להעיף מבט בכל זה, חשוב להבין: דימוי עצמי לא סתם מגיח אל חיינו כמו אורח לא קרוא. הוא תוצאה של חוויות, אמירות ששמענו בילדות, פידבקים מהחברה, וגם מפגש מדי פעם מול המראה שמזכיר לנו למה אנחנו קצת בורחים מעצמנו בפרופיל ימני. בדיוק בנקודה הזו, הפרעות אכילה מקבלות הזמנה למסיבה – והן לא אורחות נחמדות במיוחד.
מה קודם למה? כמו תרנגולת וביצה – רק פחות טעים
אז מי התחיל? האם דימוי עצמי נמוך מוביל להפרעת אכילה, או להפך? זו שאלה שמעסיקה חוקרים, ובעצם גם הרבה אנשים שנמצאים במאבק היומיומי הזה. תכל'ס, התשובה היא: גם וגם. לפעמים דימוי עצמי פגוע דוחף אנשים לשנות את הופעתם החיצונית בצורה קיצונית – דיאטות, צומות, ושיטות "קסם" שמאמינות רק בעצמן. במקרים אחרים, ההשפעה החברתית או תהליך מתמשך של הפרעת אכילה מביאים לדימוי עצמי שמתפורר לאט כמו עוגת גבינה בפינת שולחן.
שאלות פוגעות ותגובות פנימיות
- כמה פעמים שמעתם: "את בטוחה שאת צריכה לאכול את זה?" וניסיתם לא לאבד עשתונות?
- מתי לאחרונה מישהו ציין על הדרך: "אתה נראה כאילו ירדת במשקל!" ואתם חשבתם שזה יופי, אבל למה זה כל כך משנה?
- איך אנחנו רגילים להתייחס לתגובות כאלה? האם זה מעודד דחיית אוכל, או אולי בכלל עודף אכילה מתוך תסכול?
התגובות הפנימיות שלנו לשאלות האלו מגבירות את המתח סביב האכילה. התוצאה? הפרעת האכילה מקבלת דלק, והדימוי העצמי יורד במדרון תלול – יותר מהר ממה שתכננו, וזו לא רכבת הרים שבא לנו עליה.
רשתות חברתיות: ארץ הפוסטים שמטלטלים אותנו
אי אפשר לדבר על דימוי עצמי בלי להזכיר את המכונה הכי משומנת של השפעה חברתית: הרשתות החברתיות. נודה בזה, התמונות שם גורמות לפייס שלנו להתכווץ. מה הקטע עם כל הפרצופים המושלמים, הבטן השטוחה בדיוק בזווית הנכונה, וזוהר כללי שאינו תואם 99% מהמציאות? ברגע שמתחילים להשוות, זה כמו לזרוק בנזין למדורת הדימוי העצמי.
יש תיאוריות שעושות חקירות שלמות על האופן שבו פוסטים באינסטגרם מעלים את תחושת ה-"לא מספיק טוב". אם מצרפים לזה הערות קטנות מהסביבה, כמו הערות של מכרים, חברים או אפילו אנשי מקצוע מתחום הדיאטות – התוצאה ברורה: הדרך להפרעת האכילה קצרה.
שאלות למחשבה ברקע
- איך אתם מתמודדים עם התמונות שלא עוזבות את הפיד שלכם?
- מה הייתם עושים אם הייתם לוחצים בטעות על לייק לתמונת "לפני-אחרי" מארץ הדמיון?
- האם אי פעם ניסיתם לדמיין מה קורה מאחורי המצלמה של הדוגמנית המושלמת? (רמז: זה לא תמיד קלאסי כמו שזה נראה).
הקשר הזה זקוק לניתוק? אולי זה קצת יותר מורכב
ברור שאי אפשר "לכבות" הפרעת אכילה כמו מתג, או לחלופין לשנות את הדימוי העצמי בלחיצת כפתור. פתרון אמיתי למערכת היחסים הטעונה הזו דורש המון התבוננות פנימית, ליווי מקצועי, ואפילו לא מעט סבלנות. אבל החדשות הטובות הן שזה לגמרי אפשרי!
יותר ויותר טיפולים היום מתמקדים בשני הצדדים של המטבע הזה. שילוב בין התמקדות בדימוי העצמי ועבודה ממוקדת עם ליווי מאנשי מקצוע מאפשרים להתמודד עם שתי הסוגיות במקביל, ובדרך זו אפילו לחזק את האדם עצמו. זה לא קסם, אבל היי – זה לגמרי שווה את המאמץ.
כמה נקודות לגיבוי עצמי
- זכרו שכל אדם נאבק עם משהו – אי אפשר לדעת מה מסתתר מאחורי הקלעים.
- הקדישו זמן לניתוק מהשפעות שליליות, בין אם הן אנשים, רשתות או סיפורים מנותקים מהמציאות.
- אל תפחדו לקבל עזרה מקצועית. זה הצעד האמיץ ביותר שתוכלו לעשות.
אז למה זה בעצם כל כך מסובך? (וזה לא טיזר לסרט מתח)
המערכת בין דימוי עצמי להפרעות אכילה מורכבת, אבל יש לה גם צדדים חיוביים. כן, שמעתם נכון. בעבודה גדולה על האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו, כולנו יכולים לצאת מהמסלול הזה חזקים יותר. זה לא רק שינוי בצורה שבה אנחנו מסתכלים במראה, אלא ממש שינוי תפיסתי על האופן שבו עולם רואה אותנו (ומי בכלל אכפת מהעולם).
ככל שמתבוננים בזה מזווית קצת יותר הומוריסטית, פתאום