ירידה במשקל ללא דיאטות: שחרור מהתניות אכילה רגשית
אה, סוף סוף נושא שכולנו יכולים להזדהות איתו. כמה פעמים אמרתם לעצמכם, "ממחר דיאטה!" ומצאתם את עצמכם אוכלים עוגת שוקולד ב-11 בלילה כי "מגיע לי לפחות את החתיכה האחרונה"? כן, כולנו היינו שם. דיאטות הן כמו היחסים המסובכים האלו — זה מתחיל בהתלהבות, אבל מהר מאוד מרגישים שזה מעיק ומתסכל. אבל מה אם אגיד לכם שאפשר לרדת במשקל ללא דיאטה? זה לא טריק שיווקי, והשלב הראשון הוא שחרור מהתניות אכילה רגשית. מעניין? בואו נצלול פנימה.
מה זה בכלל אכילה רגשית?
אכילה רגשית היא הדבר הזה שקורה כשאנחנו פותחים את דלת המקרר לא כי אנחנו רעבים פיזית, אלא כי אנחנו מחפשים משהו לנשמה. זה קורה כשאנחנו עצובים, מתוסכלים, משועממים, או חסרי אנרגיה. ומסתבר שאנחנו די טובים בזה — אוכל הוא אחד הפתרונות הנפוצים ביותר לעצב הרגעי הזה.
אכילה רגשית בעצם "מתכנתת" אותנו להגיב לרגשות שלנו עם אוכל. זה כמו לראות סרט אימה ולרצות פופקורן, אפילו שהסרט לא מרגש אותנו פיזית. במילים אחרות, אנחנו קושרים אוכל עם רגש, וזה המקום שבו הכול מסתבך.
למה דיאטות לא באמת פותרות את הבעיה?
אתם יודעים מה הקטע בדיאטות? הן עוסקות באיסורים, מאבק, ושליטה עצמית, אבל אף אחת מהן לא באמת מטפלת בשורש הבעיה — ההתניות הרגשיות שלנו סביב אוכל.
- אסור פחמימות? אנחנו חייבים לחטוף פרוסת לחם באמצע הלילה.
- להימנע ממתוקים? פתאום אנחנו נהיים גאוני אפייה של עוגיות.
- דיאטה לפי שעות? בטעות אכלתם "בין הארוחות" ועכשיו אתם מרגישים אשמים.
כל עוד אתם לא מתמודדים עם הסיבה שבגללה אתם אוכלים באופן ריגשי, כל דיאטה הופכת לעוד קרב מתיש.
הטריק שכולם מפספסים: לזהות את הדפוסים
הנה התובנה הכי גדולה: אתם לא אוכלים עוגיות כי אתם "חלשים". אתם אוכלים עוגיות כי אתם רגילים לקשר את זה למצב שלכם. רוצים דוגמה? בואו נחזור לרגעים בחיים כשהייתם עצובים והפיצה הייתה שם. לא פלא שבכל פעם שאתם מרגישים מדוכדכים, הראש שלכם כבר חושב על משלוח.
אז איך מזהים את הדפוסים האלו?
- התחילו יומן אישי: תתעדו מה אתם אוכלים ובאיזה מצב רוח הייתם. זה לא צריך להיות מושלם, רק כזה שתבינו האם יש דפוס.
- שימו לב לטריגרים: האם אחרי ריב עם חבר/ה אתם רצים ישר לגלידה?
- היו כנים: שאלו את עצמכם "האם אני רעב עכשיו או רק מאוכזב/ת?"
אז איך עוצרים את המעגל?
מעולה שאתם שואלים! היכולת להפסיק את האכילה הרגשית מתחילה בלהחליף את התגובה הרגשית בטכניקה אחרת. זה לא קל, אבל זה שווה את זה. הנה כמה טיפים:
1. החליפו אוכל ברגעי "הפסקה"
בפעם הבאה שאתם מרגישים דחף רגשי לאכול, נסו רגע לקחת הפסקה. פשוט תעצרו מה שאתם עושים, שבו ליד השולחן או על הספה ושאלו את עצמכם: "מה אני באמת מרגיש?" וזה מדהים כמה פעמים תבינו שהאוכל הוא לא הפתרון.
2. הקיפו את עצמכם בפתרונות אלטרנטיביים
בזמן שתעשו את השינוי הזה, היה לכם מאוד קל ליפול לדפוסים הישנים. אז במקום זאת, הכינו רשימה של "פעילויות שמרגיעות אותי". למשל:
- הליכה קצרה.
- כתיבת כמה מילים במחברת.
- שיחת טלפון לחבר/ה טוב/ה.
- אפילו 5 נשימות עמוקות.
3. תרגלו מיינדפולנס ואכילה מודעת
הרבה פעמים, אנחנו אוכלים על אוטומט — תוך כדי צפייה בטלוויזיה או גלילה בפלאפון. תתרגלו אכילה מודעת, שבו ליד שולחן ולמדו ליהנות מהאוכל שלכם. ככה תגלו שאתם בעצם צריכים הרבה פחות כדי להרגיש מסופקים.
שאלות נפוצות על ירידה במשקל ואכילה רגשית
אז הנה כמה מהשאלות הכי נפוצות שאני שומע:
- ש: האם אפשר באמת לרזות בלי דיאטה? ת: בהחלט, אם תפסיקו לאכול על אוטומט ותתחילו להבין את התניות האכילה שלכם.
- ש: מה לעשות אם אני באמת רעב/ה ועדיין מרגיש/ה אשמה? ת: תפסיקו להתנצל על הרעב שלכם! אכלו בצורה מודעת ובאמת נהנו מהארוחה שלכם.
- ש: כמה זמן לוקח לשנות דפוסי אכילה רגשית? ת: זה אישי, אבל עם תרגול, תתחילו לזהות שינוי תוך שבועות ספורים.
- ש: איך מזהים הבדל בין רע