למה דיאטות שוברות אותנו? המסע מאחורי בולמוסי האכילה
אז למה אחרי דיאטה מוצלחת מגיע רגע של קריאת הפיצה או החטיף הסודי?
כולנו מכירים את זה – קמים עם תחושת גבורה, מתחילים דיאטה במוטיבציה מלאה, מקריבים את הבורקס, האוריאו והגלידה לטובת סלטים ירוקים וגרעיני צ'יה. ואז, בום! ערב אחד ואנחנו שוב שוכבים על הספה, מוקפים באריזות ריקות, מלאים אנרגיית חרטה.
אבל למה זה קורה? למה אחרי דיאטה קשוחה מגיע הבולמוס? האם מדובר בכשל עצמי, או שזה משהו עמוק יותר בתוכנו? אוקיי, בואו נרד לעומק העניין. ואם תקראו עד הסוף – יש בונוס (ספוילר: זה לא מתכון לעוגיות).
המוח שלנו – הבוס הגדול שמתחמן אותנו
הנה דבר מגניב (או מדאיג, תלוי איך מסתכלים): המוח שלנו לא אוהב דיאטות. אפילו כשהשכל אומר "תזונה בריאה זה חשוב", המוח, בעיקר החלק הקדמון שלו, מבוהל לגמרי ורואה בדיאטה סוג של רעב מאיים. ואיך הוא מתמודד עם זה? שומר אנרגיה בכל מחיר ודוחף אותנו לאכול – והרבה!
זה לא סתם שירות גרוע מהגוף שלך – אלא מנגנון אבולוציוני שתפקידו לשמור אותך בחיים (אפילו כשאתה ליד מאפיה בשדרה).
זקוקים לדוגמא? בואו נדבר הורמונים
- גרלין: זה ההורמון ששולח אותנו לחטוף משהו מהמקרר. כשאתם בדיאטה, רמת הגרלין מתגברת, ושולחת מסרים למוח: "רעב! עכשיו!"
- לפטין: הוא ההורמון שאומר למוח שדי, אנחנו מלאים. אבל אחרי דיאטה קשוחה, הלפטין יורד – מה שלא בדיוק עוזר לתחושת השובע שלך.
אז קיבלתם שניים על אחד: הגוף מגדיל את הרעב ומקטין את תחושת השובע. כן, תודה רבה, גוף יקר.
זה לא נגמר רק בהורמונים – כוח הרצון מוגבל
שמעתם את זה פעם, נכון? כוח הרצון הוא כמו שריר – יש לו יכולת מוגבלת. ככל שאנחנו מפעילים אותו יותר – נגמר לנו ההשראה. אז אחרי ימים של סלטים משתלבים ופחמימות על בסיס כוסמת, היכולת שלנו לומר "לא" לקרואסון החמאה פשוט מתפקעת. ואם חשבתם שאתם חלשים – ממש לא. זה קורה לכולם.
חמש שאלות שתמיד שואלים על בולמוסי אכילה
- ש: למה דווקא מאכלים משמינים קוראים לי אחרי הדיאטה?
ת: כי אלה המאכלים שגורמים לפרצי דופמין בראש, AKA "תחושת אושר מיידית". - ש: האם בולמוס אומר שהרסתי הכל?
ת: ממש לא! הגוף פשוט מנסה לאזן את עצמו. הנזק הרבה פחות דרמטי ממה שנדמה לך. - ש: האם הפתרון הוא להימנע מדיאטות?
ת: לא בדיוק. המטרה היא ללמוד לאכול מאוזן ולא להכניס את הגוף ל"מצבי הישרדות". - ש: כמה זמן לוקח להשתחרר מהמעגל הזה?
ת: זה משתנה. סבלנות ושינויים קטנים לאורך הדרך הם המפתח. - ש: האם אפשר לאכול פיצה בדיאטה?
ת: ברור שכן (סתם – תלוי בכמות).
איך אפשר להימנע מהבולמוס הבא?
אז לפני שאתם מתייאשים ומחייכים לעוגה על השיש, הנה כמה עצות שכדאי לזכור:
- אכלו מאוזן לאורך כל היום: בלי לשחק אותה גיבורים בדל קלוריות, ובלי "להחזיק את עצמנו עד הערב".
- שום דבר לא מחוץ לתחום: רוצים שוקולד? תאכלו שוקולד. פשוט
לא רק שוקולד. - שינה היא המלכה: שינה לא מספקת מגבירה את הרעב, כך שאת הקונפליקט אפשר להכריע במיטה.
- מצאו אלטרנטיבות טעימות: לדוגמה, במקום גלידה שמנת – גלידה על בסיס יוגורט (ואם אמרתם "לא טעים" בראש, לפחות תנסו פעם אחת).
זה לא סוף הסיפור – זה התחלה חדשה
בסופו של דבר, בולמוסי אכילה אחרי דיאטה הם השפה של הגוף שלך, שאומרת "אני רוצה איזון." אז במקום להרגיש אשם ולצעוק על עצמך במראה, פשוט נסו להבין את הסיבה שמאחורי התנהגות כזו. ברגע שתשנו את המחשבה "דיאטה" ל"אורח חיים", תתפלאו כמה יהיה קל יותר להימנע מהמעגל הזה.
ואם עדיין יש לכם שאלות – אין כמו לשאול את עצמכם: "מה באמת גורם לי להרגיש טוב?" (רמז: תשובה לגיטימית יכולה להיות גלידה, בכמויות נכונות).