אכילה רגשית וירידה במשקל: איך זה עובד?

איך אכילה רגשית משפיעה על ירידה במשקל

יש לנו שלושה כפתורים בגוף: "רעב", "שובע" ו-"רגש". שניים מהם די פשוטים להבנה. רעב אומר שאנחנו צריכים לאכול ושובע אומר שנמאס לנו, מספיק. אבל הכפתור השלישי הזה… אוי, הוא הרבה יותר מסובך. אותו כפתור רגשי שאחראי על האכילה שלנו, הוא כמו חבר היפראקטיבי במסיבה שלא יודע מתי לעצור. וזה מביא אותנו לנושא שלנו היום – איך אכילה רגשית משפיעה על הירידה במשקל.

למה כשאנחנו עצובים אנחנו פונים למקרר?

כולנו היינו שם: אחרי יום ממש קשה, או אולי אחרי שיחת טלפון לא נעימה, המחשבה הראשונה שעולה היא, "אני צריך שוקולד". אבל למה דווקא שוקולד ולא, נגיד, גזר? התשובה טמונה במנגנון המדהים של המוח שלנו. כשאנחנו מרגישים לחוצים, עצובים או אפילו משועממים, המוח שלנו מחפש נחמה זריזה. ואיזו דרך טובה יותר מטעימת משהו מתוק, שמח, חמים ומנחם? הבעיה היא שזה מרגיש טוב רק לדקה או שתיים, אבל הנזק – אוי, הנזק – הוא קצת יותר ארוך טווח.

המדע שמאחורי האכילה הרגשית

כדי להבין את הנושא לעומק, בואו נדבר קצת מדע (בלי להירדם, מבטיחים!). אכילה רגשית קשורה לעיתים קרובות לשני הורמונים עיקריים: קורטיזול ו-דופמין. כשאנחנו לחוצים או עצובים, רמות הקורטיזול עולות, וזה גורם לנו לחשוק במזון עשיר בסוכר ושומן – בדיוק אותם מאכלים שאנחנו מתחרטים עליהם אחר כך. במקביל, כשאנחנו אוכלים משהו טעים, הדופמין משתחרר ומספק לנו תחושת סיפוק רגעית. כן, זה מעגל קסמים שקשה לשבור, אבל בהחלט אפשרי.

איך לזהות מתי מדובר באכילה רגשית?

אז איך יודעים אם אנחנו אוכלים כי אנחנו רעבים או כי אנחנו פשוט צריכים חיבוק? הנה כמה סימנים שיעזרו לכם לזהות:

• רעב שמגיע פתאום: רעב פיזי נבנה בהדרגה. אם המחשבה על פיצה הופיעה פתאום משום מקום, ייתכן שמדובר ברגש.
• חשק למזון מאוד ספציפי: אם אתם חושבים על בורקס גבינה ולא על אפונה, זה רגש מדבר.
• אכילה מעבר לשובע: כשאתם ממשיכים לאכול למרות שאתם מלאים, כנראה שמדובר באכילה רגשית.
• רגשות אשמה: אם אחרי האכילה אתם מרגישים רע עם עצמכם, יש כאן כנראה אלמנט רגשי.

האם אכילה רגשית שוללת ירידה במשקל?

התשובה הקצרה? כמעט תמיד כן. אכילה רגשית נעשית בדרך כלל ללא מחשבה על כמויות או איכויות, וכתוצאה מכך אנחנו צורכים הרבה יותר קלוריות ממה שאנחנו באמת צריכים. גרוע מכך, היא יוצרת מעגל של רגשות אשם שמוביל לעוד אכילה – וחוזר חלילה. במילים אחרות, קשה מאוד לשמור על דיאטה כשהמקרר הופך להיות הפסיכולוג שלכם.

אז מה עושים עם זה?

אם הגעתם עד לכאן (כל הכבוד!), אתם בטח תוהים – איך אפשר לשבור את המעגל הזה? הנה כמה טיפים שימושיים:

• זיהוי טריגרים: ישבו עם עצמכם ונסו להבין מתי ואיפה אתם חווים אכילה רגשית. האם זה אחרי יום בעבודה? אולי בלילות מול הטלוויזיה?
• אלטרנטיבות בריאות: במקום לפנות לחטיף, נסו משהו אחר שיספק לכם נחמה – למשל קריאה, מדיטציה או אפילו שיחת טלפון עם חבר טוב.
• כתבו יומן אכילה: תעדו מה אכלתם, מתי ואיך הרגשתם באותו רגע. זה יכול לחשוף דפוסים שלא הבחנתם בהם קודם.
• למדו לעצור: לפני שאתם פותחים את המקרר, נסו לשאול את עצמכם: "האם אני באמת רעב?".
• אל תוותרו לפיתויים: פינוי המקרר ממאכלים עתירי שומן וסוכר יכול לעזור מאוד.

5 שאלות שאתם בטח שואלים

1. האם אכילה רגשית קשורה תמיד לעצב?
לא, היא יכולה להיות גם קשורה לשעמום, לחץ, ואפילו שמחה.

2. האם אכילה רגשית עוצרת מתישהו לבד?
לרוב, לא. אבל עם מודעות נכונה וכלים מתאימים, ניתן לשנות אותה.

3. האם יש מזונות שמפחיתים אכילה רגשית?
כן, לדוגמה – מזונות עשירים בסיבים או חלבונים יכולים לעזור להרגשת שובע.

4. כמה קשה לצאת ממעגל האכילה הרגשית?
זה אתגר, אבל הוא בהחלט אפשרי. הכל מתחיל בהבנה עצמית.

5. האם זה נורמלי להרגיש כישלון בגלל אכילה רגשית?
לגמרי נורמלי, אבל חשוב להבין שזה קורה לכולם וניתן לשפר את המצב.

לסיכום: לא לתת לרגשות לנהל את המזלג

החיים מלאים ברגעים שמרגישים כאילו רק עוגת גבינה תצ