איך לחשוב אחרת על אוכל וליצור מערכת יחסים בריאה איתו
מה יקרה אם נפסיק לחשוב על אוכל כטוב או רע?
כמה פעמים אמרתם לעצמכם: "אני לא צריך לאכול את זה, זה לא בריא"? או אולי: "אין לי שליטה, אכלתי משהו רע". אם אתם דומים לרוב האנשים, כנראה שאתם רואים אוכל דרך משקפיים של שחור ולבן, טוב או רע, מותר או אסור. אבל בואו נשנה רגע את השיחה הזו. מה אם היינו מתייחסים לאוכל לא כמשהו שצריך להתגבר עליו או לשפוט אותו, אלא כבן לוויה נעים במסע חיינו? כן, אני יודע, זה נשמע קצת מוזר, אבל חכו רגע – זה עומד להיות מעניין.
זה לא אתה, זו התעשייה
תעשיית האוכל מדברת אלינו כבר עשרות שנים בשפה של טריקים פסיכולוגיים. הטרנד התורן – אם זה דל שומן, דל פחמימות, או "חלבון על", נדחף לגרון שלנו תוך הבטחה שאנחנו נשיג גוף חטוב ונהיה מאושרים לנצח. **אבל הנה הקטע:** הקשר בין אוכל לאיכות החיים שלנו מורכב הרבה יותר, והוא ממש לא מתאגד רק סביב מדבקות של קלוריות או רכיבים.
- זה לא רק מה שאנחנו אוכלים אלא איך, מתי ולמה.
- שימו לב לפרסומות: הן לא מוכרות אוכל, הן מוכרות רגשות. "תוכלו את זה ותהיו מאושרים!"
- למה כשאנחנו עייפים או לחוצים אנחנו מתגעגעים דווקא לחטיף במסעדה ההיא מלפני עשר שנים?
התשובה פשוטה: כי האוכל לא באמת הבעיה. הרצון שלנו לתחושת נוחות וביטחון – זה מה שעומד מאחורי הרגלי האכילה שלנו.
איך האומנות של "להרגיש מלאים" משנה את המשוואה?
רגע, אל תבלבלו עם תחושת מלאות פיזית. אני מדבר על תחושת מלאות רגשית. אתם יודעים, זאת שגורמת לכם להניח מזלג באמצע הארוחה ולהרגיש שהחיים שלכם במקום הנכון בלי לנסות "למלא את החסר" בעוד בורקס.
מה אפשר לעשות כדי לחוות את זה?
- תקחו רגע של עצירה לפני הארוחה: שבדיוק לפני שאתם טורפים הכול, עצרו לשאול את עצמכם: "אני באמת רעב? או שאני אוכל כי זו פשוט השעה?"
- תקשיבו לגוף שלכם: נשמע קלישאתי, אבל הגוף שלכם יודע מתי הוא צריך לעצור, אם רק תלמדו להקשיב.
- תהפכו כל ארוחה לחגיגה קטנה: צרו טקס קטן מסביב לאוכל שלכם. אפילו מגש מושקע להמבורגר באמצע הסלון יעשה פלאים.
מחשבות מוזרות על דיאטות (ואיך שכולן עובדות אותו דבר)
שמתם לב פעם שדיאטות נוטות להיכשל? זה תמיד מתחיל בגדול – התרגשות, מוטיבציה, תיקיות Pinterest מלאות תמונות של מתכונים "בריאים". ואז, בוקר אחד אתם מסתכלים על קערת הסלט שלכם ואומרים: "שוב סלט? עד מתי?".
כי הנה הכאב האמיתי: כשאנחנו מנסים לשלוט בעצמנו מדי, אנחנו נשברים. הזמן שלוקח לנו עד שנשברים הוא פשוט משתנה בין שיטות שונות. שינוי קבוע חייב להגיע ממקום של הבנה ואת זה אי אפשר לכפות.
איך דיאטה מתנגדת לגוף שלך?
- למדתם להקשיב לתחושת רעב? מצוין. אבל למה לחשוב שאתם יודעים יותר טוב מהגוף?
- תמיד לשאול: האם אני אוכל ממה שאני אוהב, או שאני אוכל כי זה רשום בתפריט?
- אל תתעללו בעצמכם: אוכל הוא חלק מחיינו. אין טעם להילחם בו כאילו הוא אויב.
5 שאלות שכנראה לא שאלתם את עצמכם (אבל כדאי דווקא כן)
- מתי בפעם האחרונה נהנתם מארוחה מבלי לספור קלוריות?
- האם אתם אוכלים יותר כשאתם עצבניים או עייפים?
- מה המנה שגורמת לכם לחייך רק מהמחשבה עליה? מתי בפעם האחרונה אכלתם אותה?
- האם האמונה שלכם לגבי מה "בריא" מבוססת על עובדות או טרנדים ברשת?
- מה יותר חשוב לכם: ליהנות מהחיים או לעקוב אחרי שיטת תזונה מסוימת?
תראו את האוכל כמו חבר טוב שתמיד שם בשבילכם
תחשבו על זה – אוכל הוא בן לוויה קבוע. הוא כאן כשאנחנו שמחים, עצובים, חוגגים או סתם מחפשים נחמה. ובמקום לראות אותו כאויב או כמשהו שצריך לשלוט עליו, אולי הגיע הזמן לראות בו שותף למסע החיים. **אתם לא במרוץ לנצח אותו – אתם בצוות אחד איתו.**
אז אם אתם רוצים לשנות את מערכת היחסים שלכם עם אוכל – קודם כל תתחילו על ידי כך שתפסיקו לקרוא לו "רע". ובהמשך, תקדישו רק עוד רגע לפני כל ביס, כדי לשאול את עצמכם: "זה עושה לי טוב, או שזה ממלא לי חלל רגשי אחר?".
סיכום טעימה
בסופו של דבר, אוכל הוא הרבה מעבר לדלק שאתם צורכים. הוא תרבות, זיכרונות, רגש, ולפעמים גם פתרון זמני ליום קשוח במיוחד. החוכמה היא לראות את התמונה הרחבה. אז בפעם הבאה שאתם מתלבטים אם לאכול את העוגה אחרי הצהריים, זכרו: לפעמים העוגה היא בדיוק מה שהנפש שלכם צו… רגע, יש פה מישהו שאמר "עוגה"?!