איך להבין למה אנחנו באמת אוכלים (גם כשאנחנו בכלל לא רעבים)?
רגע אחד, יצאת מהמטבח עם תפוח – הכול בסדר, תפוח זה בריא. רגע אחרי, מצאת את עצמך יושב עם חבילת עוגיות חצי ריקה ביד, ולא מבין איך הגעת לשם. מכירים את זה? אז בואו נדבר על זה. כי העניין הזה של אכילה מיותרת, או כמו שאני אוהב לקרוא לזה, "המפלצת הקטנה במוח שזורקת אותנו למקרר באמצע היום", הוא לא סתם. הוא מבוסס היטב על טריגרים, כאלה שכנראה לא חשבתם עליהם. וזה אפילו יותר מעניין משזה נשמע.
אז מה זה בעצם טריגר?
בואו נתחיל מהבסיס: טריגר, בהקשר של אכילה, הוא מצב, תחושה, או אפילו ריח קטן בפינה של החדר שגורם לנו לאכול, גם כשלא באמת צריך. אבל כאן זה לא נגמר. לא כל טריגר הוא משהו ברור כמו פיצת שוקולד שממתינה לנו על השולחן. לפעמים הטריגרים הם *סופר חמקמקים*.
- מצב רוח: עייפות, כעס, שעמום – כל אלה דוחקים בנו לחפש נחמה באוכל (כן נכון, שוקולד תמיד מבין אותנו).
- הרגלים: מדליקים טלוויזיה בערב? האוטומט של לפתוח חטיף ישר מגיע. אכלתם מול המסך פעם אחת? פתחתם דלת לעולם חדש.
- סביבות: המקרר בעבודה מלא בחטיפים חינמיים? אתם נלחמים מלחמה קשה מראש.
- זכרונות: חגיגות יום ההולדת עם עוגת הקוקוס האגדית של סבתא? פתיחה מיידית של מגירת הביסקוויטים ברגע שצצים געגועים לימים הטובים.
5 שאלות שאתם כנראה לא שואלים את עצמכם (אבל כדאי להתחיל)
- מתי בפעם האחרונה באמת הייתי רעב? תחושות הן מתעתעות. אולי זה צמא? אולי סתם שעמום? ישבדוק.
- מה אני מרגיש עכשיו? שאלת מפתח. ברגע שתבינו מה קורה לכם מבפנים, הרבה טריגרים יאבדו מכוחם.
- איך האוכל הזה יעזור לי כרגע? על אמת – הרי הוא לא באמת יפתור בעיות, נכון? (חוץ מאולי לסתום לכם את הפה לרגע).
- איך אני ארגיש אחרי שאסיים לאכול? בואו נודה בזה: ביס מבורגר באמצע הלילה יכול לגרום לאושר מיידי, אבל אחר כך בדרך כלל יש גם חרטות.
- מה הייתי עושה במקום לאכול אם לא הייתי רעב? המקום לתהות אם ריצה קלה או יצירת אמנות היו הבחירה החלופית.
טיפים פרקטיים לגלות מי מושך לכם את החוטים
1. התחילו לכתוב יומן אוכל
לא, זו לא עבודה לערבוב טאבים באקסל. פשוט קחו עפרון ודף. קחו שתי דקות בכל פעם שאתם אוכלים ותכתבו מתי, מה, ולמה. תוך שבוע, תראו שזה כמו ספר בלשים. רמזים, תבניות, תגליות – הכול שם.
2. הרגשות הם לא דחף?
זה אולי יפתיע אתכם, אבל רגעים של אכילת יתר מגיעים לא מעט בעקבות רגשות. אז כאן הטריק: נסו לזהות מה אתם מרגישים. כעס? תסכול? אולי סתם רעב להזדהות? זה כבר חצי מהפתרון.
3. שנו סביבות שמציפות את הטריגרים
אל תגידו לעצמכם "אני אחזיק את עצמי" בכל פעם שאתם מתמודדים עם מגירת השוקולדים בעבודה. פשוט תשנו את זה. הביאו נשנושים בריאים, או תציעו לגוון במשרד עם מגש פירות.
4. פיתוח דיאלוג פנימי
זה אולי נשמע קצת קואוצ'רי, אבל תנסו להרגיע את עצמכם עם שאלות פשוטות. "למה אני רוצה לאכול עכשיו?" או "מה יקרה אם לא אוכל?" – האמן לי, במקרים רבים זה עובד.
אוקיי, אבל מה אם זה ממש קשה?
אז הנה משהו שצריך להגיד: שינוי דפוסים לוקח זמן. המוח שלנו הוא כמו מחשב שנתקע על תוכנה ישנה טובה – להתקין מחדש לוקח זמן, וגם סבלנות. אבל זה אפשרי. ואם אתם מרגישים חסרי אונים נגד הטריגרים שלכם, תמשיכו לחקור אותם. כל טריגר שמובהר הוא פחות כוח שהוא מחזיק בידיו.
אז איך מסכמים את הסיפור הזה?
אכילה מיותרת היא לא משהו שקשור לרצון אישי חלש או לרעב לא מדובר – היא תוצאה של עשרות טריגרים שמנסים לנהל לנו את החיים. החדשות הטובות? אנחנו יכולים לנהל אותם בחזרה. כל מה שצריך זה קצת מודעות, טיפת עבודה (אוקיי, אולי קצת יותר), והרבה רצון להכניס בהירות ופרספקטיבה לחיים שלנו.
אה, ועוד משהו חשוב: בפעם הבאה שאתם שולפים את העוגייה המיותרת, פשוט חייכו ותזכרו שאתם לפחות כבר מתחילים להבין למה.